מחשבות על יחסים והקשר הטיפולי

כשגיליתי שטיפול רגשי עבורי הוא שינוי שמגיע דרך הסקרנות, חשבתי שזה הגילוי המרכזי שלי.

באחד המפגשים עם המטפלת שלי, כשדיברנו על היחסים שאני מנהלת בחיי,

השיחה גלשה גם אל הקשר בינינו, הקשר הטיפולי. דיברנו על מה שקורה בתוך הפגישות

ואיך גם הקשר שלנו משפיע על היחסים שלי עם עצמי ועם אחרים.

אחרי אותה שיחה התחלתי להיזכר ברגעים שונים מהפגישות שלנו.

היו פגישות שבהן חיכיתי שתסכים איתי,

לפעמים התאכזבתי מתגובה שלה או

הרגשתי שהיא לא לגמרי מבינה למה אני מתכוונת.

בפעמים אחרות שתקתי למרות שהיה לי מה לומר

ותהיתי האם בכלל נכון או כדאי לי להביא גם את זה לשיחה.

בהתחלה לא הייתי בטוחה שזה חלק מהטיפול, הרי באתי לדבר עלי ועל דברים שקורים לי בחיים.

אבל לאט לאט התבהר לי שגם מה שקורה ביחסים עם המטפלת שלי בזמן הפגישה הוא

אחד החלקים החשובים ממה שמתרחש בטיפול.

דרך הקשר בינינו התחלתי לראות איך אני מרגישה ומתנהלת בתוך יחסים עם רוב האנשים.

מתי אני מחכה לאישור, לא מעיזה לשאול,

נזהרת לא להעליב, חוששת להישמע לא מספיק חכמה,

מגיבה בציניות, נפגעת, ממהרת להסכים כדי לא להיכנס לעימות.

אז הנה גילוי נוסף על משמעות הטיפול. עבורי הוא קשר שדרכו אני ממשיכה לפתח את היחסים שלי עם עצמי ועם אחרים.